מצע

בחירת מצע גידול

ישנם כמה סוגי מצע בגידול צמחים והם מתחלקים ל2 סוגים עיקריים.

• מצעים הידרופוניים
• מצעי אדמה

מצע גידול הידרופוני

בכל המצעים ההידרופונים נצטרך להוסיף חומרי הזנה, המצע הוא ניטרלי לחלוטין ומשמש רק כמצע אחיזה לשורשים והחזקת מים וחמצן. במצע הידרופוני נשתמש בעיקר בגידולי פנים, תחת מנורה, למרות שקיים שימוש במצע היברידי (משולב) בגידולי חממה על מצע מנותק.

יתרונות של מצע הידרופוני

גדילה מואצת וחזקה ועל ידי כך קיצור זמן משמעותי בגידול, פיקוח מוחלט על הרכב התזונה של הצמח, תוספי מזון סינטטים או אורגנים מוספים למים מטופלים ומאוזנים מבחינת חומציות ורמת המליחות. המצע האורגני מתייבש מהר יותר ועל ידי כך תדירות ההשקייה עולה, גם תדירות ההאכלה, מה שגורם לצמיחה מהירה מאד.
וספיחת חמצן מוגברת באזור השורשים.

חסרונות של מצע הידרופוני

קל מאד לטעות!…. במצע הידרופוני צריך להקפיד הקפדה יתרה על התנאים. חומציות (PH), מוליכות (EC), טמפ', נקיון, ניקוז. החומציות (PH) צריכה להיות בין 5.5 ל5.9 כשבשלב הצימוח עדיף לשמור על 5.5 כדי לעודד ספיגת חנקן, ובשלב הפריחה או הפירות עדיף לשמור על ערכים של 5.8-5.9 כדי לעודד ספיגת זרחן ואשלגן. מוליכות (EC) תקבע כמה מלחים יש במי ההשקיה, יותר מדי מלחים"ישרפו" את הצמח, פחות מדי מלחים והצמח לא יקבל את מה שהוא צריך כדי לגדול בצורה האופטימלית ובקצב הצימוח האופייני למצע הידרופוני.

מצע הידרופוני דורש שטיפה תקופתית לאורך כל חיי הצמח, השטיפה תעשה במים מאוזנים מבחינת PH ועם עדיפות למים מטופלים (אוסמוזה, מזוקקים) מטרת השטיפה היא לנקות את המצע משאריות של דשנים שיכולים להצטבר ולהכביד על מערכת השורשים ועל ידי כך לעכב את הצמיחה ולעיתים אפילו לגרום למוות של הצמח (במקרים של האכלה כבדה) שטיפה גם תעשה בשלב האחרון לפני הקציר, אבל עוד נגיע לזה…

מצע אדמה – גידול למתחילים

מצע האדמה הוא בעצם תרכובת של חומרים מזינים יחד עם חומרי אחיזת מים אויר ושורשים. ההרכב משתנה בהתאם לדרישות הצמח, ולכן נתייחס לבסיס ממנו עשויה האדמה באופן כללי וליתרונות והחסרונות שבגידול אדמה.

יתרונות של מצע אדמה

סלחנות סלחנות ועוד סלחנות. באדמה דברים קורים לאט יחסית, השורשים מוגנים במעטפת מזינה קרירה ולחה רוב הזמן, זמן ההמתנה בין השקיה להשקיה הוא ארוך יחסית (פקטור שמשתנה בהתאם לגודל הצמח ביחס לגודל העציץ) לעיתים השקיה תעשה בין פעמיים לשלוש בשבוע, למצע יקח יותר זמן להתייבש והצמח יאותת לנו לאט שהוא צמא, מה שנותן לנו זמן תגובה סביר לפני שהצמח נכנס ל"סטרס".

כמו כן יש אפשרות להוסיף למצע בקטריות חיוניות,אלה סוגים שונים של צורות חיים פרוביוטיות המייעלות את פעולת השורשים ועל ידי כך משפרות את בריאות וחיוניות הצמח. שורש בריא=צמח מאושר ומניב. יש אפשרות להוסיף מגוון צורות חיים מועילות גם למצע הידרופוני, אך פעולה זו דורשת מיומנות גבוהה ותעשה רק אחרי שהתנסנו בטיפוח מושבות בקטריאליות בהצלחה במצע אדמה.

יתרון משמעותי נוסף, יכול להחשב בעיני רבים גם כחסרון, וזה צימוח איטי. במצע אדמה צמחים צומחים לאט ביחס להידרופוניקה, מה שנותן להם את היתרון שבצימוח יסודי, ופיתוח מערכת עבותה של סיבים פנימיים, מה שתורם לחוזקו של הצמח, ויכולת "תעבורה" גבוהה יותר של מים וחומרים מזינים. ישנם תוספים ומניפולציות פיזיות שעוזרות לצמח להגיע למצב כזה בזמן קצר יותר בגידול הידרופוני, אך גם כאן, שוב, הפעולות דורשות מידה מסויימת של מיומנות ומומלץ קודם להתנסות בפעולות סלחניות יותר כמו זמן צימוח ארוך יותר.

חסרונות של מצע אדמה

לאדמה יש מעט חסרונות וקל מאד לשלוט בערכים שלה. צימוח איטי, כמוזכר בפסקה הקודמת. יש כאלה שיראו בצימוח האיטי חיסרון, זה עניין של מיומנות ומטרות הגידול. פתוגנים והשקיית יתר.

באדמה קל מאד להציף את אזור השורשים ובכך ליצור סביבה אנאירובית (נטולת חמצן) שמעודדת התפתחות צורות חיים שגורמות למחלות שורש וריקבון. אדמה יכולה להגיע מזוהמת בפתוגנים או מזיקים וקשה יותר לחטא אדמה בווליום גדול.

אדמה ניתן ורצוי לשטוף (תלוי בהרכב האדמה) לאחר בדיקת הנגר לערכי PH וערכי EC כדי לקבל תמונה מלאה על הערכים בתוך המצע. הערכים צריכים להיות 6.5 PH בהשקייה ולכן בבדיקת הנגר (המים שיוצאים מתחתית העציץ בהשקיה) הערך צריך להיות קרוב ל 6.5 PH , בבדיקת המוליכות (EC) בנגר הערכים צריכים להיות קרובים לערכי המוליכות הרצויים לשלב בו נמצא הצמח, אם הערכים גבוהים מדי, נידרש לשטוף לאט לאט את המצע במים מאוזנים מבחינת חומציות ועם עדיפות למים מטופלים (אוסמוזה,מזוקקים,מי מזגן) עד שמגיעים תוצאה הרצויה. אם ערכי המוליכות נמוכים מדי, נדרש להוסיף חומרים מזינים עד לקבלת התוצאה הרצויה. יש להוסיף חומרים מזינים בהדרגה ולא להעמיס ישר את כמות המקסימום.