עקרונות הדישון

צמחים ככל שאר היצורים החיים זקוקים למזון על מנת לחיות ולשגשג. צמחים השתולים ישירות בקרקע יקבלו את כל צרכיהם הבסיסיים מהאדמה בה הם שתולים , דשן איכותי יזרז את תהליכי הצימוח והפריחה הרבה מעבר קצב הצימוח הרגיל.

בעציצים עם כל השקיה יתמוססו מעט מחומרי ההזנה במצע השתילה ( בדיוק כאלו המצויים בדשן ) , הצמח יספוג ככל יכולתו ולפי צרכיו ושארית חומרי ההזנה ישטפו החוצה עם הנקז.

תהליך זה יוביל לדילול רמת חומרי ההזנה במצע השתילה ואף ליצרת מצע "נקי" מחומרי הזנה לחלוטין. בכדי לאפשר לצמח (כל צמח ) לשגשג לאורך זמן יהיה צורך בהחדרה מחודשת של חומרי הזנה = דשן אל מצע השתילה. בגידולים מבוססי מים – הידרופונים יש חשיבות עצומה ליצירת ממשק הזנה ("דייאטה") לצמח מיכוון שבמים שלא כמו באדמה אין מקרו אלמנטים כלל ומעט מאד יסודות הזנה ברמת המיקרו אם בכלל.
במים מזוקקים (אוסמוזה) ומותפלים אין יסודות הזנה מכל סוג. גידולים מבוססי מים דורשים הזנה הכוללת את כלל יסודות ההזנה וכמובן שמירה על רמת חומציות (PH) שנעה בין 5 ל 7.

אמנם ניתן לגדל גם ברמות חומציות גבוהות או נמוכות מהמצוין לעיל אך בכדי לקבל יבול מרשים ניתן לאמר בוודאות שיש לשמור על רמת חומציות נאותה. היעדר המינרלים מדרדר את הצמח – עיכוב בצמיחה, ניוון והצהבה, התייבשות וקמילת תאים.

חוסר במינרלים במצעי גידול – קוקוס , פרלייט וכדומה ובאדמה

אלו הגורמים העיקריים המשפיעים על קליטת מינרלים ע"י הצמח.

חוסר בלחות – שורשי הצמח יכולים לקבל את חומרי ההזנה אך ורק כשאלו מהולים במים , השורשים אינם יכולים "לינוק" מים ממצע הגידול אם רמת הלחות של המצע תהיה נמוכה מזו של השורש.
עודף השקיה ו \ או חוסר באפשרות לניקוז עודפי ההשקיה .
טמפרטורה. חומציות מצע השתילה ו \ או תמיסת ההשקיה ( = מים + דשן ).
נעילת מלחים בקרקע / מצע הגידול.
התפתחות מערכת השורשים ו / או חשיפתם לאור.
אווריריות הקרקע / מצע הגידול.
חסך באור לעלי הצמח.
חומציות מצע השתילה ו \ או תמיסת ההשקיה ( = מים + דשן ).
נעילת מלחים בקרקע / מצע הגידול.
התפתחות מערכת השורשים ו / או חשיפתם לאור.
אווריריות הקרקע / מצע הגידול.
חסך באור לעלי הצמח.

חוסר במינרלים בגידול הידרו

הגורמים העיקריים המשפיעים על קליטת מינרלים ע"י הצמח:

איורור לא מספק : באין אפשרות למים להתאדות מעלי הצמח יסגרו הפיוניות בעלים , הצמח יאט את "נשימתו" ואף יפסיק כמעט לחלוטין את תהליך הפוטוסינטזה.
חוסר בחמצן במים.
טמפרטורה.
חומציות תמיסת ההשקיה ( = מים + דשן ).
הצטברות מלחים במיכל הדישון
התפתחות מערכת השורשים ו / או חשיפתם לאור.
שימוש בחומרי הזנה שאינם מתאימים להידרופוניקה – ולכן אינם יעילים ולעיתים גורמים לנזקים חמורים בצמחים.
חסך באור לעלי הצמח.

חוק המינימום בדישון הידרו

בהזנת הצמח – אם כל גורמי הסביבה אופטימליים לגבי הצמח, תקבע התפתחותו ע”י הגורם שכמותו היא המעטה ביותר לצורכי הצמח. הגורם המצוי בחסר, "במיעוט" נקרא “גורם מגביל”. שינוי קטן בגורם זה משפיע הרבה!

לא כל דשן מתאים לגידול מזונות על וצמחי מרפא. צמחים אלו רגישים במיוחד לרמות גבוהות של נתרן כלור וחנקן , עודף ביסודות אלו יגרום לצריבת השורשים ויכול להוביל למות הצמח מצמא ללא קשר לכמות ההשקיה. דשן איכותי יכיל כמויות מזעריות של נתרן ולא יכיל כלור כלל .

בכדי לספק למזונות העל ו \ או לצמחי המרפא ממשק הזנה ( = "דיאטה" ) אשר יסייע להם לשגשג ולמלא הפוטנציאל הגלום בהם יש לספק לצמח הזנה הכוללת:
חנקן זרחן ואשלגן
חשוב מאד לבחור בתור דשן בסיס בדשן המכיל חנקן עד כ 5%%% ושמקורות החנקן לא ימוצו מחומצת שתן (אוריאה) או אמניה (אמון) באחוזים גבוהים .
לחומרים כמו חומצת שתן (אוריאה) , אמוניה (אמון גופרת וכדומה) יכולות להיות השפעות הרסניות על צמחים בגידולים מבוססי מים – ניתן להשתמש בהם אך הדבר מומלץ למומחים בלבד בעלי הידע המתאים והציוד הנדרש למדידת אחוז החומרים הללו במים(מדיד EC לא מספיק)
לחומרי הזנה ברמת המיקרו יש יעילות מועטה מאד במערכות הידרופוניות אלה אם כן הם מצויים בצורת כילאט – EDTA

דשן איכותי יכיל בנוסף לזרחן , חנקן ואשלגן את החומרים הללו(מיקרו) :
סידן ,ברזל ,מגנזיום ,נחושת ,מוליבידן ,אבץ ועוד…
*כאמור ללא חומצות שתן , כלור ,נתרן ואמוניה.

תוספת זרחן ואשלגן בזמן הפקת הפרח\פרי\ירק:
זרחן ואשלגן נחוצים כדי להשיג פריחה או יבול גדולים, עסיסיים וריחניים במיוחד, וכמובן בכמות מוגברת.
הם חיוניים לצמח בכל שלב בדגש על שלב ההנצה, הפריחה, חניטת הפרח לפרי או ירק.
הזרחן משמש כמרכיב מרכזי בהיווצרותם של ניצנים, פרחים, פירות וירקות ומזרז את תהליכי הגדילה וההבשלה. יש לו חשיבות מכרעת על טיב המוצר, תכולה נמוכה של זרחן בקרקע, במצע, ובתמיסת ההשקיה בתקופת הפריחה (והפקת הפרי) גורמת ליבול מופחת בצורה קיצונית.
אשלגן הוא אחד משלושת המינרלים הנצרכים ע"י הצמח בכמויות הגדולות ביותר.
אין תחליף לאשלגן בחיי הצמח והוא מהווה עד כ-10%%% מרקמותיו. האשלגן מגביר את כמותו, איכותו ועמידותו של היבול ,חוסר באשלגן ישפיע ישירות על היבול ובריאותו הכללית של הצמח.
*כאמור ללא כלור !

ישנם תוספים רבים בשוק המשווקים ככאלו המספקים את צרכיו של הצמח אך למעשה אינם מכילים את כל יסודות ההזנה החיוניים לצמח ולכן אינם מוגדרים כלל כדשן אלה כתוסף.

על דשן המכיל את שלושת יסודות ההזנה מרכזיים – חנקן ,זרחן ,אשלגן יופיעו הערכים בהם היסודות הנ"ל מצויים במוצר ( הדשן) .

אחרים המוגדרים כדשן מסתירים לעיתים קרובות את מקורות המינרלים (חומרי ההזנה ) מהם הם מורכבים.
בנוסף קיימות שתי שיטות עיקריות לחישוב אחוז החומרים הפעילים בדשן:
משקל \ משקל ( W \ W ) – אחוז החומר ממשקלו של יחידת המידה.
בדשנים נוזליים משקלו של 1 ליטר דשן הוא הנתון לפיו מחשבים.
* שיטה זו נחשבת כנפוצה ביותר בתחום החקלאות המקצועית.

משקל \ נפח ( W \ V ) – אחוז החומר מנפחו של יחידת המידה.
* שיטה זו נפוצה בעיקר בדשנים הולנדים וקנדיים
בדשנים נוזליים שיטה זו מקשה מאד על חישוב כמויות חומרי ההזנה , דשן המתייג בשיטה זו כ 0.0.5 יכיל 5% אשלגן מ 1 ליטר אך בכדי לקבוע בדיוק את עוצמתו של המוצר עלינו לדעת את משקלו.

לדוגמה:

1 ליטר דשן 0.0.5 השוקל 1 ק"ג יכיל כ 50 גרם אשלגן
1 ליטר דשן 0.0.5 השוקל 1.2 ק"ג יכיל כ 60 גרם אשלגן
1 ליטר דשן 0.0.5 השוקל 1.4 ק"ג יכיל כ 00 גרם אשלגן