דישון super foods וצמחי מרפא

גידול "מזונות על" וצמחי מרפא.

צמחים ככל שאר היצורים החיים זקוקים למזון על מנת לחיות ולשגשג. צמחים השתולים ישירות בקרקע יקבלו את כל צרכיהם הבסיסיים מהאדמה בה הם שתולים , דשן איכותי יזרז את תהליכי הצימוח והפריחה הרבה מעבר קצב הצימוח הרגיל.

בעציצים עם כל השקיה יתמוססו מעט מחומרי ההזנה במצע השתילה ( בדיוק כאלו המצויים בדשן ) , הצמח יספוג ככל יכולתו ולפי צרכיו ושארית חומרי ההזנה ישטפו החוצה עם הנקז.

תהליך זה יוביל לדילול רמת חומרי ההזנה במצע השתילה ואף ליצרת מצע "נקי" מחומרי הזנה לחלוטין.
בכדי לאפשר לצמח (כל צמח ) לשגשג לאורך זמן יהיה צורך בהחדרה מחודשת של חומרי הזנה = דשן אל מצע השתילה.

חוסר במינרלים:
היעדר המינרלים מדרדר את הצמח – עיכוב בצמיחה, ניוון והצהבה, התייבשות וקמילת תאים.
הגורמים העיקריים המשפיעים על קליטת מינרלים ע"י הצמח:
חוסר בלחות – שורשי הצמח יכולים לקבל את חומרי ההזנה אך ורק כשאלו מהולים במים , השורשים אינם יכולים "לינוק" מים ממצע הגידול אם רמת הלחות של המצע תהיה נמוכה מזו של השורש.
עודף השקיה ו \ או חוסר באפשרות לניקוז עודפי ההשקיה .
טמפרטורה.
חומציות מצע השתילה ו \ או תמיסת ההשקיה ( = מים + דשן ).
נעילת מלחים בקרקע / מצע הגידול.
התפתחות מערכת השורשים ו / או חשיפתם לאור.
אווריריות הקרקע / מצע הגידול.
חסך באור לעלי הצמח.

גידול צמחי מרפא ו"מזונות על" – חוק המינימום:

בהזנת הצמח – אם כל גורמי הסביבה אופטימליים לגבי הצמח, תקבע התפתחותו ע”י הגורם שכמותו היא המעטה ביותר לצורכי הצמח. הגורם המצוי בחסר, "במיעוט" נקרא “גורם מגביל”. שינוי קטן בגורם זה משפיע הרבה!

לא כל דשן מתאים לגידול מזונות על וצמחי מרפא.
צמחים אלו רגישים במיוחד לרמות גבוהות של נתרן כלור וחנקן , עודף ביסודות אלו יגרום לצריבת השורשים ויכול להוביל למות הצמח מצמא ללא קשר לכמות ההשקיה.
דשן איכותי יכיל כמויות מזעריות של נתרן ולא יכיל כלור או זרחן אורגני כלל  – זרחן אורגני בריכוז גבוהה הוא רעיל ביותר לבני אדם , בעלי חיים ומזהם את מי התהום ,

בכדי לספק למזונות העל ו \ או לצמחי המרפא ממשק הזנה ( = "דיאטה" ) אשר יסייע להם לשגשג ולמלא הפוטנציאל הגלום בהם יש לספק לצמח הזנה הכוללת:

חנקן זרחן ואשלגן
חשוב מאד לבחור בתור דשן בסיס בדשן המכיל חנקן עד כ 5%% ושמקורות החנקן לא ימוצו מחומצת שתן (אוריאה) או אמניה (אמון) באחוזים גבוהים .
דשן איכותי יכיל בנוסף לזרחן , חנקן ואשלגן את החומרים הללו :
סידן ,ברזל ,מגנזיום ,נחושת ,מוליבידן ,אבץ ועוד…ב"ציפוי" כילאטי ( =  chelated micronutrtion) כשהם נתונים בעטיפת הכילאט, הוא מייעל את זמינותם הביולוגית של היסודות: ברזל, נחושת, מנגן ,אבץ ואחרים ובכך תורם לפוריות הצמח.

כפועל יוצא,  תורמים יסודות ההזנה בצורת כילאט  לרווחיות המסחרית של הגידול.

למיקרו אלמנטים, כשהם במצב של דשן כילאטי, יש פוטנציאל גדול יותר לשיפור היבול ואיכותו ושיפור ברווחיותו בהשוואה למיקרו אלמנטים במצבם הרגיל!
*כאמור ללא חומצות שתן , כלור ,נתרן ואמוניה.

תוספת זרחן ואשלגן בזמן הפקת הפרח\פרי\ירק:

תפרחות ענק הן מצב רצוי בגידול פרחים וצמחי מרפא.
על מנת להפיק פרחים ענקיים , ריחניים ובריאים יש לספק לצמח מנות גדולות של זרחן ( P ) ואשלגן ( K ) .
הגברת מינון דשן הבסיס לא תועיל שכן אין צורך בהגברת מינון החנקן ( N ) – עודף בחנקן עלול לגרום לנזקים חמורים בצמח ובנוסף במהלך הבערה יפיקו צמחים שרקמותיהם עשירות בחנקן טעם מר מאד.
זרחן ואשלגן נחוצים כדי להשיג פריחה או יבול גדולים, עסיסיים וריחניים במיוחד, וכמובן בכמות מוגברת.
הם חיוניים לצמח בכל שלב בדגש על שלב ההנצה, הפריחה, חניטת הפרח לפרי או ירק.
הזרחן משמש כמרכיב מרכזי בהיווצרותם של ניצנים, פרחים, פירות וירקות ומזרז את תהליכי הגדילה וההבשלה. יש לו חשיבות מכרעת על טיב המוצר, תכולה נמוכה של זרחן בקרקע, במצע, ובתמיסת ההשקיה בתקופת הפריחה (והפקת הפרי) גורמת ליבול מופחת בצורה קיצונית.

הוספת זרחן במינון מוגבר לתמיסת ההשקיה ( = מים + דשן ) תגרום להפקת מחזורי פריחה רבים וממושכים ותוביל בין השאר ליצירת תפרחות דחוסות ומלאות.

אשלגן הוא אחד משלושת המינרלים הנצרכים ע"י הצמח בכמויות הגדולות ביותר.
אין תחליף לאשלגן בחיי הצמח והוא מהווה עד כ-10%% מרקמותיו. האשלגן מגביר את כמותו, איכותו ועמידותו של היבול ,חוסר באשלגן ישפיע ישירות על היבול ובריאותו הכללית של הצמח.
*כאמור ללא כלור !  , אשלגן כלורי מכיל אחוז גבוה של כלור וצמחים מסויימים רגישים מאד לעודף של כלור.

הוספת אשלגן במינון מוגבר לתמיסת ההשקיה (= מים + דשן ) תגרום להפקת פרחים ענקיים בעלי ניחוח עז , צבעוניות רבה ואיכות גבוהה של המוצר הצמחי.

ישנם תוספים רבים בשוק המשווקים ככאלו המספקים את צרכיו של הצמח אך למעשה אינם מכילים את כל יסודות ההזנה החיוניים לצמח ולכן אינם מוגדרים כלל כדשן אלה כתוסף.
על דשן המכיל את שלושת יסודות ההזנה מרכזיים – חנקן ,זרחן ,אשלגן יופיעו הערכים בהם היסודות הנ"ל מצויים במוצר ( הדשן) .
אחרים המוגדרים כדשן מסתירים לעיתים קרובות את מקורות המינרלים (חומרי ההזנה ) מהם הם מורכבים.
בנוסף קיימות שתי שיטות עיקריות לחישוב אחוז החומרים הפעילים בדשן:
משקל \ משקל ( W \ W ) – אחוז החומר ממשקלו של יחידת המידה.
בדשנים נוזליים משקלו של 1 ליטר דשן הוא הנתון לפיו מחשבים.
* שיטה זו נחשבת כנפוצה ביותר בתחום החקלאות המקצועית.

משקל \ נפח ( W \ V ) – אחוז החומר מנפחו של יחידת המידה.
* שיטה זו נפוצה בעיקר בדשנים הולנדים וקנדיים
בדשנים נוזליים שיטה זו מקשה מאד על חישוב כמויות חומרי ההזנה , דשן המתייג בשיטה זו כ 0.0.5 יכיל 5% אשלגן מ 1 ליטר אך בכדי לקבוע בדיוק את עוצמתו של המוצר עלינו לדעת את משקלו.
לדוגמה:
1ליטר דשן 0.0.5 השוקל 1 ק"ג יכיל 50 גרם אשלגן
1ליטר דשן 0.0.5 השוקל 1.2 ק"ג יכיל 60 גרם אשלגן
1ליטר דשן 0.0.5 השוקל 1.4 ק"ג יכיל 700 גרם אשלגן

נכתב ע"י דור זלמנסון מחברת "זלמנסון דשנים"