פשפשים מהסוג אוריוס הינם רב-פונדקאים וניזונים הן מן הצומח (אבקת פרחים ומוהל תאים) והן מן החי. עם זאת הם מגלים העדפה לסוגי טרף מסוימים. מן החי האוריוס טורף מיני תריפסים, כנימות עלה, כנימות עש אקריות וביצי עשים. מיני האוריוס ידועים כטורפים יעילים של התריפס הקליפורני.
יישום
פשפש האוריוס ארוז בבקבוק של 100 סמ"ק אשר מכיל 500 פרטים מתוכם לפחות 50% בוגרים והשאר דרגות זחל (=נימפה) רביעית וחמישית. הפשפשים מעורבבים בנשא אינרטי, ורמיקוליט.
לפני הפיזור יש לסובב את הבקבוק בעדינות כדי לערבב את הפשפשים בורמיקוליט באופן אחיד.
יישום האוריוס יכול להתבצע ישירות על עלוות הצמחים או באמצעות קופסאות פיזור משניות שנתלות על הצמחים.
חשוב לפזר את פשפש האוריוס מיד עם קבלת החומר, בשעות הקרירות של היום. לא מומלץ לעכב את פיזור הטורף. לכל היותר ניתן לאחסן את החומר משך 24 שעות בטמפרטורת חדר (25 – 13ºc). בכל מקרה אין להניח בקבוק סגור תחת שמש ישירה.
בצמחים שבהם מסוגל פשפש האוריוס לקיים עצמו על אבקת פרחים (למשל, פלפל) יש לפזרו באופן מונע (עוד בטרם הופיע התריפס) עם פתיחתם של הפרחים הראשונים שאינם נקטמים. ניתן כמובן להוסיף פיזורי תגובה עם הופעתו של המזיק. מספר הטורפים שיש לפזר וכן תדירות הפיזורים, יקבעו על-פי אופי הגידול, ובהתאם לרמת הנגיעות בתריפס.
כ 30-20 יום לאחר הפיזור (תלוי בעיקר בטמפרטורה) צפויים להופיע פרטים צעירים (נימפות) של הדור הראשון של האוריוס בפרחים. אלה, ביחד עם פרטים מהחומר שפוזר, ימשיכו לטרוף תריפסים מכל הדרגות. במידה שהאוריוס יתבסס בפרחים ניתן לצפות שיבצע הדברה ביולוגית של תריפס למשך זמן ארוך ולא יהיה צורך בפיזורים יזומים נוספים שלו ו/או טיפול תיקון כימי.
האוריוס רגיש במידה זו או אחרת לחומרי הדברה הנמצאים בשימוש בבתי הגידול בהם הוא מופץ, ולכן יש להתייעץ עם מדריכי שרות השדה של החברה באזור לפני כל שימוש בחומר הדברה כנגד פגע אחר המצוי בבית הגידול בו פוזר פשפש האוריוס,